14 במרץ 2016

על קוונטים ורוח'ניות

למה תאורית הקוונטים נרתמת כמעשה של שגרה בפי כל רוח'ני מצוי, רק כדי להביא סימוכין מהאולימפוס המדעי, כולל ציטוטים חלקיים ו/או מדומים של מדענים כמו איינשטיין  (שלא השלים עם המשמעויות הנובעות מתאוריה זו). מה הצורך הבלתי נשלט הזה להביא אישוש וראיות "מדעיות",  ל- -  מה בעצם?
עיון חודר בסוגיה ומסקנה מתבקשת: מיותר ולא מועיל לעניין... J

אין ביננו ולו אחד שלא נתקל בשיח על חוץ-מציאות החומרית שלנו.
חומרי - הכוונה לכל דבר של חומר, כולל גם אנרגיה, שדות (שדות - "משהו" במרחב הפיסי שמשפיע על חומר ללא מגע פיסי) ועוד. מילים אחרות- כל דבר או תופעה שניתן לגילוי בסופו של תהליך באמצעות חושינו באמצעים חומריים. כל דבר ותופעה שמושפע ישירות על ידי "חוקי-טבע" ידועים וגם כאלה שנדע/נגלה/ נגדיר, אולי, בהמשך תולדות האנושות, גם אם עד כה לא הצלחנו.
"חוץ-מציאות" - הכוונה לכל דבר שאיננו חומרי, מחוץ למרחב המוכר לנו בו אנו שוהים ולזמן.  זו הבנה, ידע "רוחני" שאינו נסמך על החומר, ולא ניתן לגילוי, מדידה, צפייה, אף לא לאישוש נוכחות.
נזכיר שהנחת היסוד במושג חוץ-מציאות, לא רק שקיים אי-שם, אלא הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות כפי שאנו רואים וחווים ויודעים אותה, ותאור המציאות ללא "חוץ-מציאות", לוקה בחסר גדול.  
אולי יש צורך להזכיר שלא מדובר בדיון אינטלקטואלי ובהתפלספות לשמה, אלא שבתפיסה חוץ-מציאות מוכמן פוטנציאל לשנוי הלכות חיינו, הנהגותינו, תפיסתנו, ואולי כתוצאה מכך, אף את הסובב אותנו, והמציאות הנוגעת ישירות בנו. ונוסיף שהכרה בחוץ-מציאות עשויה אף לשנות את המציאות כך, שנחוש טוב יותר מהמצוי בידינו כרגע.

עצם הבאת נימוקים מלומדים מהמרחב המדעי בכלל, ומתאורית הקוונטים בפרט מצביע, נעבעך, על אי ביטחון במסרים אודות חוץ-מציאות. אין משמעות לביסוס תובנות כדי להיטיב עם חיינו, על ידי מתודה מדעית העוסקת בהסבר של התנהגות חומר.
במילים אחרות, הוכחות לחוץ-מציאות מתחום המדע והמתמטיקה כמו תאורית הקוונטים – באות לברך ובעצם פוגמות בתפיסה החיונית של חוץ-מציאות, גם אם היא חמקמקה ועמומה מטבעה. מדובר בהנגשה שטחית ומאד לא משקפת את תאורית הקוונטים. תאוריה זו מציעה משוואות מסובכות ומורכבות, שרק מקצוענים מעטים אכן יודעים להתמודד עמן באופן כלשהו. להביא זאת כתאוריה לעם, שממילא ספק אם הוא מסוגל להבין ולהכיל סוגיות מתמיהות שבניגוד לשכל ישר, ואינטואיציה אנושית ולכל תבנית חשיבה לוגיות הן אכן נקודת חולשה, וכישלון של הרוח'ניקים לשכנע.
למעשה יוצרים סתירה מובנית כשאומרים "המדע לא הכל" "העיקר מצוי אי-שם", ומצד שני להוטים להביא ראיות מדעיות שאכן קיימת חוץ-מציאות, כזו שמשפיעה עלינו ומאפשרת לא רק התייחסות תאורטית- אינטלקטואלית אלא עקרונות, כללים, המלצות ודרכים להיטיב עם חיינו.
על רקע הנתון המובנה, שאכן קיים חוסר ראיות מוצקות לחוץ-מציאות, מובאות ראיות מדעיות לעילא שעושות רושם גדול, אך לא מוסיפות ולו קמצוץ לאתגר הרוח. מה לאדם מן הישוב, שרוצה למצוא דרך להיטיב עם חייו, ולהתמודדות בסוגיות שעולות מהתאוריה הקוונטית, מה?

אז כדאי לעשות קצת סדר:
עד היום ניתקל ביודעי כל, שיתכחשו באופן גורף למה שכבר למדנו בכלים מדעיים-מתמטיים החל משלהי המאה ה-19, יבטלו לכל טיעון שמעמיד את הרציונליות במעמד נחות, ויטענו בביטחון עצמי חסר כיסוי,  שאין דבר כזה חוץ-מציאות, הכל חומר, אנרגיה וכחות שמפעילים אינטראקציות בין גופים/ חלקיקים חומריים. למשל, המח שלנו הוא "מכונה" חומרית מרוכבת מאד, והנה הנה נפענח את סודה.
קשה באמת להתמודד עם העובדה שאנו עומדים על סף תהום מאיימת פעורה תחת רגלינו, שמנפצת את הרציונאליות והלוגיקה באופן שמעמיד את השכל האנושי והאינטלקט בסכנת קיום ממש. שכן, כל מהותנו כיצורים חושבים מושתת על כלים אלה של לוגיקה ורציונאליות. המתכחשים, אלה הדבקים בתפיסת "הכל-חומר", יתכחשו בביטול לעובדה שהכלים המצויים בידינו, ולא משנה עד כמה חכמים נהיה, מגיעים לחומת אי וודאות ואי הבנה, שלא ניתנת לקעקוע. זאת למרות האשליות, הסברות ואינסוף הנסיונות לנפצה או לעקוף אותה. ראיות לכך נמצא כיום בכל שדה עיוני בתחום שאנו מחשיבים אותן "כמדעי".

מפח הנפש מתפיסה פשטנית שהעולם מתנהל על פי המודל המכניסטי-מתמטי, מודל חשיבה שהביא את הידע האנושי לגבהים מדהימים, שאין לנו אלא לעמוד משתהים לנוכח נשגבות השכל האנושי, התנפץ בשיח המדעי כבר בשלהיי המאה ה-19. התסכול הוא עצום: באמצעות שיטות מדעיות מדוקדקות להפליא, מוכיחים למעשה, שיש לרציונאליות, ללוגיקה ולהבנת פעולת החומר ואנרגיה גבולות, שמעבר להם – "חוץ מציאות", בה אין לנו מושג ויכולת הכלה והבנה כלשהי. למרבה המבוכה, תמונת העולם של קדמונינו – העולם הוא דיסקית הצפה בחלל אינסופי, ששוליה הם גבול ברור בין חומר ל-אין, אכן שרירה וקיימת גם כיום, באופן מתוחכם ומורכב הרבה יותר, אך אותה המהות.

מאז גבול אי הידיעה התרחב לא רק בתאוריות התנהגות חומר (כמו בתאוריית הקוונטים במחצית הראשונה של המאה ה- 20), אלא גם במתמטיקה ולוגיקה גופה, ומשם אף התפשט לביולוגיה ולתחומים אחרים. הרעיון הבסיסי שנמצא למגינת רבים טובים וחכמים הוא, שאין למעשה בסיס מוצק לאופן החשיבה שלנו. באופן פשטני אך חד מספיק, נוכל להדגים זאת בגיאומטריה האוקלידית, שהיא סמל ומופת ללוגיקה צרופה: כל מגדל הגיאומטריה האוקלידית מושתתת על  אקסיומות – הנחות שלא ניתן להוכיח אותן. למעשה, כך נמצא כבר בשנות ה- 30 של המאה הוכחה בדרך מתמטית עיונית מדוייקת, שאין בנמצא "מערכת סגורה" של סיבה-תוצאה שניתן להסבר כולל של כל מה שהיא מכילה. כך העולם כולו, כלומר המציאות, ואף מרחבים מצומצמים בהרבה, שאנו מתפארים בעומק הלוגי-מתמטי שעליהם הם מושתתים. באמצעות הוכחה דקדקנית ומפורטת נמצא, כמו העדשה של הנסיכה, שתמיד מחויב להיות בירכתי המגדלים של סיבה-תוצאה, טיעון- הוכחה, שפגם לוגי אין בהם, גורם חיצוני כלשהו, למעשה שרירותי ולא ניתן להנמקה, חסין מפני כל הוכחה. מקור שאין לו הסבר, ולא יכול להיות לו הסבר, והוא נראה כבחירה שרירותית של אבן פינה למגדלים מפוארים אלה.
בין השאר, "עדשה" שרירותית זו זו של הנסיכה, שסיבה אין לה והסבר, זו הדגמה מצוינת לחוץ-מציאות.
לצד אינסוף דוגמאות מדעיות שנאספו עד כה, אין ספק שמחקר המח מספק את ההוכחה הטובה ביותר שמשהו לא רק שלא ידוע בממלכת המחקר, אין שום רמז לפתרון כלשהו, וככל שמאות ואלפי חוקרים מחפשים אחר הסברים ופיענוח של פעולת המח, היעד רק מתרחק כמו אופק. למרות פרויקטים שאפתניים לבנות מכונה אדירה שתחקה את המח, אין לנו שמץ של מושג מה זו מודעות ומה זה "אני"... גם כאן מסתמן יותר ויותר, שלא רק שהפיתרון רחוק, אלא אולי עלינו להתחיל להכין עצמנו להודאה, שאין הסבר והנמקה לאופן בסיס מהות פעולת המח. הוא אינו בהשיג יד ולא חשוב אורכה, ושייך למחלקת ה-אין הסבר מניח את הדעת, והוא שייך לחוץ-מציאות. קיימת אמנם סבירות שאולי זו טענה שגויה, וכן ימצא בסוף הסבר חומרי לפעולת המח, אך הזמן החולף והתוצאות ממחקרי עומק מצביעים על מגמה הפוכה לגמרי.
כך נמצא תופעות משונות בתחומים כה רבים, פיזיקליים, ביולוגים ועוד, שההסבר הטוב ביותר הוא הימצאות "משהו", שחומק בין האצבעות, אינו מתגלה במיטב האמצעים, ומאידך לא ניתן לוותר על נוכחותו בנימוקים חומריים/ נסיבתיים/ מתמטיים לגיטימיים שכל מכחיש חוץ-מציאות לא יכול שלא להסכים להם, אלא אם הוא מתכחש לעצמו.
כך נמצא מכחישי חוץ-מציאות, שמסרבים להתמודד עם העובדות, ופשוט מבטלים בהניף יד שרירותי, ומצד שני, רוח'ניים מבולבלים, שחושבים שנימוקים מתמטיים/נסיבתיים מהתחום המדעי יאששו חוץ-מציאות, כשפועל אין להם כל משמעות, שכן ניתן לומר על חוץ-מציאות כל דבר שעולה על הדעת באותה לגיטימיות לוגית.

מהות הסוגיה:
א    הזכות שעומדת למכחישי חוץ-מציאות
לזכות מכחישי חוץ-מציאות עומד בסיס רציונאלי איתן: אכן, הסבר רציונאלי, ומידע ומודלים מתמטיים-פיזיקאליים-כימיים-ביולוגים ועוד, יביא חללית לירכתי מערכת השמש בדיוק מדהים, ייצר מכונית, מחשב ואופניים, ינבא ויסביר לפרטי פרטם באופן מדויק להפליא תופעות שונות ומשונות, ויציע לעולם מכשירים, מבנים, תשתיות, מזון, למרפא של מחלות ופגמים ביולוגיים, ואף יתרום רבות ל"תיקון" נפש פצועה ומיוסרת בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה.
יש הגיון ואישוש למכחישי החוץ-חומריות/ מציאות, שהם טוענים שיש להכיר במציאות העומדת בקריטריונים מדעיים כמו אובייקטיביות (לא משנה מי יעשה, היכן ומתי) והדירות (אם נעשה כך וכך בתנאים וחומרים אלה ואלה במדויק, נקבל את אותה תוצאה).   

ב    לעומתם - הנחיתות שעומדת בפני המכירים בחוץ-מציאות
לא ניתן למצוא ולאשש תופעות הכרוכות באופן מובהק בחוץ-מציאות, שכן עצם קיומה אינו תלוי בחומרית, ומכאן שאין אמצעים שניתן לגלותם, אלא מודעת, דמיון וחשיבה בלבד. למעשה, מה שאינו עומד בקריטריון מדעי (כמו אוביקטיביות והדירות ראה לעיל), גם אם נסכים שהוא אמת לאמיתה, אי אפשר לברור בין עיקר לטפל. אין כל אפשרות סינון מהו אותה "אמת" ומה הוא סתם חשבה מופרכת שאין לה כל משמעות.
למשל, אם אגיד שעל כתפו של ראש הממשלה עומד קוף ורוד, ורק אני רואה אותו, יש לכך אותה תקפות לוגית מה שגורו, או כתב קדמון עתיר חכמה מספר לנו על אמתות אנושיות מקדמת דנה.

מסקנה- בואו נשאיר כל עניין בממלכה שלו, כי אין משמעות לערבוב ביניהם
מכאן נחזור לראשית המאמרון: תורת הקוונטים כראייה, לא תוסיף לנו דבר ולא חצי דבר, שכן היא שייכת למכלול עצום של ראיות בהם המדע מרים ידיים ויודע שאף בתוכו יש מרחב דברים שלא עומדים בקריטריונים המדעיים המחמירים, ויודע שכל ראייה, תהיה אשר תהיה, היא לא רלוונטית כקבילה או לא לאישוש קיום מרחב חוץ-מציאות.
מכאן שאין טעם לאמץ דוקא נתון מדעי שמראה שאכן משהו מסתורי מבצבץ ומרצד חליפות, משהו שלא נוכל להבין ולפרש בכלים המצויים ברשותנו כבני אנוש, כי אנו יודעים לבסס לעצמנו רק תאוריה מדעית מדוקדקת על בסיס מתמטי-לוגי מוצק. ומאחר ובסיס כזה אף הוא עומד על כרעי תרנגולת רציונאליים, נותיר למדע לעסוק בדברים בהם הוא שולט, כמו כל התובנות המדעיות- מתמטיות וכמובן הטכנולוגיות שמקיימות כיום את העולם. בדברים שהוא אינו שולט – לא ניכפה את הרציונאליות עליהם, כי אין טעם ומשמעות לכך, אלא השחתת זמן.

לגבי חוץ-מציאות, עלינו לשאול, במה היא טובה עבורנו, גם ללא הוכחה רציונלית. עלינו להחליט באופן מושכל, גם אם אין הוא מושתת על ראייה העומדת בקריטריון מדעי, במה יש לדבוק, ומה יש לפסול, בכל המדובר בחוץ-מציאות. סוגיה זו חורגת ממסגרת מאמרון זה, רק נרמוז שאם נחליט שנאמץ לעצמנו תובנות המושתתות על חוץ-מציאות, המושתתות על מוסר, הוגנות והכלה, תובנות שיטיבו עמנו באופן משמעותי ועם הסובב כדרך חיים, הרי נרויח חיים טובים יותר. לכן גם נזנח תפיסת עולם המניחה, שרק מה שעומד לנגד עיננו והישג ידינו קיים ומניע את העולם. ולשם כך, אין כל טעם ומשמעות ללמוד את מהות תאורית הקוונטים.


והעיקר- שנהיה שמחים ובריאים במציאות כמו גם באמצעים חוץ-מציאותיים.

אין תגובות:

פרסום תגובה

תגיבו בכיף. ניתן להגיב ללא הרשמה. שימו לב לבחור בתחתית שדה התגובה - ב"הגב כ"- (פרופיל) אופציה "אנונימי", שלא מונע ממך לכתוב שמך בגוף ההודעה, אך לא הכרחי.