הלוחם עטור כבוד ונצחונות

לוחם עטור כבוד ונצחונות, עבר בדרך עם חייליו. בעודו מהרהר בכבדות על הקרב הבא, ראה את המורה בצל גבעה בשעת דמדומים.  ככה אמר לו המורה מבלי שנשאל:

הקמטים סביב עיניך והראש המורכן העייף, מרמזים כי די לך בחיים אלה, בכבוד ובתהילה האופפים אותך. קַצְתָּ בחששות מפני תוצאות הקרבות הבאים.

גם אם אינך טרוד בשלומך האישי, אתה מאויים מתוצאות מעשיך, שהם חיילך העתידים לטבוח ולהיטבח, ולפגוע גם באוכלוסייה חסרת מזל, שנקלעה למקום ולזמן פוגעניים, שרבים מהם יוותרו ללא רכוש, תמיכה והגנה כתוצאה מהמערכה, ולא תוכל לעשות למענם דבר.

אתה סבור שאם יניחו לך, אם תניח לך, ואולי אף תפרוש, תמצא מנוחה נכונה לנפשך, ומצד שני אתה מתלבט, כי בכך תזניח את חיילך, תפגע באמון שהם רוחשים לך, הם, העם ואולי אף המלך.

הו, גנרל עז רוח, כמה אתה טועה! כמה טועים אתם, משרתי הציבור והחברה, שמשקיעים את כל מרצכם לטובת הכלל, גם על חשבון מאווים וצרכים אישיים, וסבורים שמנוחה נכונה לנפשכם תושג אם יפרשו לביתכם.

שמע, גנרל עטור כבוד, שמעו אנשי המעש וההנהגה, לא זו הדרך למצוא שלוות נפש והשלמה עם תוצאות המעשים, בין אם טובים הם או רעים.

כשנולדת, רואים למרחוק אמרו לאמך שנולדת לגדולות. ואכן הגעת לגדולות, אתה ורבים ממשרתי החברה והציבור. לעולם לא נדע באמת מה ואם נקבע בכוכבים, אך עובדה שעשית, השגת, בדרך ארוכה, בה מימשת את היכולות, השאיפות ונטיות הלב למעשים ומעמד שהנך היום.

חברה החפצה חיים חייבת בשומרי סף. הו לוחם עטור כבוד ונצחונות, הפכת והיית לשומר סף. ככל שעלית בדרגות והשפעה, פגעת ביותר ויותר אנשים, גרמת לסבל ולכאב בממדים גדלים והולכים, כי סברת והאמנת שאתה עושה טוב לחברה. אכן, סברת נכון. אין רוע בלבך, אלא תשוקת השירות לחברה. העוולות שעשית, ועוד תעשה, הם מהות עבודת שומר סף בחברה, שזקוקה לסדר והגנה מפני אנשים רעים ומנהיגים עם בעלי גחמות לב, חמדנות, יהירות ותאוות כח שחוצים גבולות שאסור לחצות. מהותך היא שמירת גבולות אלה, שומר הסף, כדי לאפשר לאזרחים לחיות ברווחה וביטחון.

הפגעים והרוע שנגרמו כתוצאה מעמלך כשומר הסף, הכרחיים לשלמות החברה, כי אחרת איש לא ישרוד בכאוס בו שולטים ללא גבולות אגו, חמדנות, אכזריות ותאוות כח לא מרוסנת. אל תקונן על המעשים ולא על תוצאותיהם. עשית זאת כדי לשמור על גבולות אלה. הנך פועל נכון, לעצמך ולחברה שאתה משרת, כל עוד אתה פועל בכוונה טהורה, ללא שמץ רווח אישי.

ככל שתרחק מטבעך הפנימי, תגביר את סבלך, ובנוסף אף ייגרם עוד סבל ורוע סביב. פרישה מעמדתך כשומר הסף, לא תשפר דבר. לא תמנע רוע פּוֹגְעָנִיּוֹת, אלא תגביר אותו, כי אתה, בעל נסיון ותבונה, נוטש את גבולות החברה ובטחונה לחסדי שמיים ולחסרי הניסיון שיזיקו יותר משיועילו מאשר יועילו.  

עשה טוב גם כשאתה שולח את חיילך, כשברור שתוצאות המעשים הם גרימת סבל וצער, לאחרים ולעצמם. עשה את מה שמצופה ממך, וכך דרוש מחיילך, כשאתה דואג בקפדנות שכל מעשה אינו מוּנָע אלא לשם עשיית החובה כשירות החברה, ולא לעצמך. זו תכלית השלווה שאתה מחפש לנפשך. לא תשיג אותה אחרת.

לעולם לא תוכל להיות בטוח אם המעשים שמורים עליך לעשות הם צודקים וטהורים לגמרי. הרי גם אלה, הפוקדים ומורים לך, כמו גם המלך ויועציו, נתונים למגבלות המושתים על ידי החומר והטבע, ומכאן שאף הם משערים ומקווים ומדמיינים, ואולי יהיו ביניהם אנשים מושחתים, מונעים על ידי האגו הכוזב שירצו לגרום רע לשם רווחתם האישית. אין ביכולת איש, אין חוש מיוחד ולא צפייה בכוכבים, שיאפשר לחזות למרחוק סיבה ותוצאה בתהליכים ומאורעות שמניעים את החברה כולה. לעולם לא תוכל להיות בטוח שהעוולות והפגעים שאתה עושה בעצם התפקיד שלך כגנרל עטור כבוד ונצחונות, הם אכן חיוניים לשלום ולרווחת החברה.  

אל תיטוש את משמרתך טרם עת, ממילא הזמן ישים לה סוף  בזמן המתאים. הנשק האמתי שיגן עליך מלשגות, הוא מצפונך, היושרה והאינטואיציות שלך. הקפד לעשות הכל בניקיון כפיים שלא על מנת להרוויח דבר מה, אלא רק ביצוע המשימה באופן הטוב ביותר.

 גייס את כל משאבי הנפש שלך לשם כך. אם צריך להיות נחוש- הֱיֵה נחוש, אכזר- הֱיֵה אכזר, אַלִּים-  הֱיֵה אַלִּים, רחום – הֱיֵה רחום, אך אל תאפשר למאוויי האגו שלך להיות המניע, גם לא הבולם, אלא הֱיֵה המבצע בלבד, כי לכך נועדת.

אל תתיאש אם לא הצלחת, ואל יגבה ליבך אם ניצחת. זכור שכמשרת העולם והחברה, אתה האמצעי. נפשך תמצא את שלוות הנפש לה היא  מייחלת, בעצם המעשה.

 כשומר סף פעל והפעל אחרים ביושרה ובטוב למען הכל,  רק לא למענך.

קום, לך לדרכך הו גנרל עטור כבוד ונצחונות,  בין אם ההצלחה והניצחון יאירו לך פנים, או גם כאשר לא. תמיד הֱיֵה בטוח שטוב אתה עושה ונכון ופעל רק לשם כך.

                עשה כל שאתה עושה בידיעה שאתה הוא אתה ואחד.