25 באוגוסט 2015

כה אמר המורה לאיש המספרים

חוקר מספרים (מָתֶמָטִיקַאי) הלך בדרך וחשב. כשעבר למרגלות הגבעה עליה ישב המורה וקהל שישב סביבו, הרים עיניו. כשקרב והשתחווה אפיים, אמר המורה מבלי שנשאל:

התברכת בכישרון יוצא דופן לִהֲטֵט במספרים, למצוא קשרים ולהמציא קשרים מוכמנים ביניהם, להתפעל מהיופי הנשגב המבצבץ מתוכם, יופי שלא נגעה בו יד אדם. לשוטט  במרחב צלול של מספרים, למצוא קשרים וכללים שנובעים מהם בכח התבונה הצרופה בלבד. בזכותך אף הַזָּרִים למספרים וְדַלֵּי התבונה, כמונו, נהנים ממרחב מופלא של יופי התבונה הטהורה, המוכמן במורכבות אינסופית וסדר המצוי במספרים.
אכן, אתה עוסק באמת גדולה, מזוקקת, צלולה, שעומדת בפני עצמה, כזו שכל בר-דעת לא יכול לכפור, לסתור או לטעון  שהיא שקרית, זמנית וחולפת. אמת חַפָּה מכל נגיעות של העולם החומרי כמו שינוי מתמיד, אקראיות, ארעיות, רגשות חולפים, שאיפות לב והתלהבות רגעית. אמת שהכללים הנובעים ממנה מפתים אותנו להניח שמדובר ביסוד היסודות שמקורו בנצח, מעבר לכל עולם התופעות, גם לא בעולם פנימי של מישהו או בקרב ציבור כלשהו.
כמוך, רבים לאורך הדורות עד היום, מתפתים להאמין שלא רק שקיימת  אמת  נצחית, המוכמנת במספרים ובשיטות חשיבה לוגיות, אלא ניתן גם ניתן להסיר את לוט המסתורין ממנה, ולגלות אותה בכח תבונתנו הטהורה.
 קל להתפתות ולהניח שהיא היא האמת עליה מושתת העולם, האמת היורדת לשרשם של הדברים.

כמוך, גם אבות אבותינו ניסו לשווא בכל כח שִׂכְלָם,  נדבך אחר נדבך במהלך הדורות, לבנות מבנה מוצק של וודאות, המושתתת על מספרים ואופני ביטוי המיצגים אותם.  מבנה מוצק שלא ניתן להטיל  בו ספק ולכפור בו. ניסו לשווא, באמצעות הלוגיקה, המחשבה החדה, התבונה הטהורה ונקיה מכל מגע עם כללי החומר, מכל להטוטי מילים מסנוורים  ומדיחים - לקומם ולרקום רשת כללים ותובנות איתנה, המוכמנת בנפלאות המספרים,  הקשרים והכללים שנבנים עליהם.  כמוך, אבות אבותינו, אבותינו  וחבריך, ניסו  לשווא לבסס  כללי חשיבה חדה, נטולת פניות, המטילה ספק בכל דבר, ומתוכו לחשוף את הדברים וההנחות שאינן ניתנים לכפירה ולספק. כמוך, ניסו  בכל כח שִׂכְלָם חכמים רבים לאורך הדורות, שאיש לא חולק על יכלתם וכח מחשבתם, לפענח את הקוד, את הסוד המוכמן שעליו מבוסס עולם התופעות, העולם החומרי, מרכיביו, הדומם והחי בו, חופש הבחירה, האקראיות והזמן.
כמוך, הם ואנחנו נכשלו ונכשלנו, כלם.

ישנם כאלה שאף הצליחו לשכנע המונים באשלייה, שניתן להטיל ספק בכל, בשם הבטחות מעורפלות ולא מבוססות. לשם כך קבעו דרישה לא אנושית להתנתק מהמציאות, לזנוח את חיינו, להיקלע לשיוויון נפש מוחלט למתרחש  בעבר, בהווה ובעתיד. אז, כך מבטיחים לשווא,  ניגע באמת המוחלטת שלא ניתנת לכפירה, וחיינו יהיו נוחים לאין שיעור מהקיים. הם נכשלו, כלם.
 אחרים אף הצליחו לשכנע  המונים באשלייה, שבידם האמת והידע אודות המחוקק את חוקי הטבע והכללים שעל פיהם מתנהל העולם. ואז, אם נדבק בו, כך מבטיחים לשווא, לא רק שניגע באמת המוחלטת, אלא חיינו יהיו נוחים לאין שיעור מהקיים.  הם נכשלו, כלם.

הו, איש המספרים, אתה מצפה שעולם התופעות מושתת על פיתרון כלשהו, אך מבין שהפיתרון איננו בתוכנו, ואיננו מחוץ לנו, לפחות על סמך אינסוף המאמצים של מיטב החכמה האנושית לאורך הדורות.  עליך להסתפק בתחושות הפנימיות ואמונות, שמטיבות את דרכך האישית, את הסובב והעולם, גם ללא מבנה מפואר שאתה שואף להגות או לגלות, וגם אם תדע שאין בכח השכל להכיל מהות אמת זו, שלעולם לא תִּוָּדַע.
לא אפשרי לרדת לשרשם של הדברים, שהם שרש הֲוָיָתֵנוּ אנו, בין אם הם נסתרים, בין אם קיימים, ובין אם אינם נסתרים ואינם קיימים. 
הו איש המספרים הנאצל, העיסוק במספרים, בקשרים ביניהם ובכללים המוכמנים בהם, הם אכן מהות נאצלת,
אל לך להתייאש! מלא ייעודך והתבטא בכשרונך הנדיר. חלוק עמנו מהיופי הנצור במספרים.  המשך לחקור ולהתעמק ולגלות.  עבודתך אינה לשווא. חלק גדול מהממצאים והתובנות משמשים וישמשו אותנו בדרכים שונות ומגוונות, להיטיב עם החברה ולחזק את הביטחון ברווחתה, גם אם אף לא אחד מצא, מוצא, וימצא את רשת הכללים המיוחלת, שעליה מושתת עולם התופעות, מרכיבי החומר והזמן, וכל מה שמעבר לו.

תבורך בכל מעשיך, במחשבתך החדה והייחודית, שמגלה עוד ועוד נפלאות מספרים, קשרים ביניהם וכללים הנגזרים מהם. יחד נתפעל ונשתחווה לנשגב המבצבץ בהם, גם אם לעולם לא נחזה בו באופן המספק את סקרנותנו וצרכינו התבוניים.

 ודע, שאתה זה אתה ואחד, והעולם נהנה ממך כפי שאתה ומתוצרי תבונתך.

21 באוגוסט 2015

כה אמר המורה לטבחית המלך

 פמלית המלך חנתה בדרך עם רדת הערב. טבחית המלך עברה למרגלות הגבעה עליה ישב המורה וקהל שישב סביבו. משקרבה והשתחווה אפיים, אמר לה מבלי שנשאל:

אשרי טבחית המלך! עבודתך את עושה בהתכוונות ואהבה, מתוך צורך פנימי שמבעבע בך. נועדת לעסוק במזון, לבשל ולגרום לרבים אחרים להנות ממעשי ידיך.
נועדת לשרת אנשים אחרים באהבה ונתינה. בחרת את דרך הבישול ליישם ייעוד זה, וידעת מצעירותך שנועדת לכך.
כל החושים והאינטואיציות שלך מכוונים להכרת דברי מאכל, תבלינים דרכי הכנה והגשה ליישום באופן המדויק והטוב ביותר. את מקיצה בבוקר ונרדמת עם ערב כשמצרכי מזון, חידושים ושיטות עיבוד ובישול מהדהדות בראשך ללא הרף.
עם הבחירה לעסוק בטבחות, בחרת את דרך השירות כחלק בלתי נפרד ממעשיך. בחרת לבשל מתוך התכוונות ואהבה.  השכר שבחרת להנות ממנו, הוא שביעות הרצון והתודה מאנשים שנהנו מהבישול שלך. אינך עובדת למענך, אלא עבור אחרים שיהנו מפרי ידך - זהו חלק בלתי נפרד מכל איש ואשת מקצוע של אמת. אל לך להתפלא איפה, שנבחרת לשרת את המלך וחצרו.
אשריך! אינך יודעת קרוא וכתוב, ולעולם לא הרחקת קודם ממקומך, עד שהגעת לארמון המלך. והנה, את אדם שלם, הפועל מתוך מעורבות מלאה במתרחש, עם ייעוד שלקחת על עצמך.
על אנשי דת וכוהנים, על שליטים, סוחרים ועובדי כפיים, להשתחוות לך לאות תודה, שכן את התגשמות העצמי כמודל לאשת מקצוע אמתית, שניתן ללמוד ולאמץ.
החיוך שלא מש מפניך, מבטא נאמנה את שביעות הרצון מעצם מעשי ידיך, ואינך מעלה בדעתך, וודאי לא שואפת, ליוקרה, כבוד ומעמד אישי, אלא להצלחה במעשה ידיך, להצליח לשרת כראוי את אלה שעבורם את מבשלת.
הגעת למעמדך כטבחית המלך בזכות המודעות לעצמה הפנימית שבך, ההנעה והיישום בפועל, כשאת שואפת למלא ייעודך ללא טובות הנאה שחורגים משכר הגון לפועלך. כך נוהג כל איש מקצוע של אמת, כך צריך לחיות ולפעול, ואם ישנם מכשולים בדרך, יש לסלק אותם במתינות, בכבוד, אך בנחישות. אם תסטי כתוצאה מכך מדרכך, איבדת את עולמך.
העבודה תובענית, והיא כרוכה בהכרח גם בעימותים עם אנשי החצר, שהמניעים שלהם הם חמדנות, קנאה וחתרנות. אל תוותרי, אל תיסוגי לאחור. השתמשי בשכל הישר, בלב חף מתאוות להוקרה ולשבחים, ותמצאי את הדרך הנכונה עבור עצמך. עשית דרך ארוכה בה את פועלת נכון ובאופן הולם, אל תאפשרי לאחר שיסיט אותך מדרך זאת, ובכך לאבד את עולמך, ואל תהססי לפעול בכוח לשם כך, כי הצדק עמך. עליך להיאבק על מעמדך לשם מימוש הייעוד שלקחת על עצמך, באמצעים שיביאו לתוצאה הטובה ביותר, גם אם נדרש ממך לפגוע באחר שמחפש את רעתך.

ההימנעות מלסלק את המכשולים העומדים בדרכך להגשים את ייעודך, ובכך לבחור לפגוע בעצמיותך ושלמותך -  הוא הוא החטא. המוסר ההולם, שאת חוששת בטעות שאת מתכחשת לו אם תאבקי, הוא עצם ההגשמה של הייעוד שבחרת, ויישום הטוב שאת מבקשת.
לעולם אל תפגעי באחר בגלל גחמה, שחרור יצר התעמרות בחלש ממך מתוקף מעמדך והשפעתך, אלא כאמצעי לביטוי עצמיותך באין בררה אחרת.
בעצם מאבקך, אינך פוגעת במישהו שעומד בדרכך, והוא לא נפגע. סילוקו מהדרך חיוני להגשמת עצמך, וחיוני אף לו ולסובבים ללמוד לקח. זו דרכו של עולם מתוקן! באמצעים פסולים לעולם לא ניתן להגשים את העצמיות.

חזרי למחנה בלב שלם, טבחית המלך, המשיכי לשרת ולהנעים את החך במיטב המטעמים שאת כה מצטיינת בהכנתם. אל תחששי, עמדי על שלך ומנעי בכל האמצעים העומדים לרשותך כל פגיעה בדרכך ההולמת והנכונה לך לשם יישום תפקידך.


 ודעי, שאת זו את ואחת, מתוך הבנה שהעולם נהנה ממך כפי שאת.

8 באוגוסט 2015

כה אמר המורה לכהן-דת

כהן דת עבר בדרך.  משקרב ראה התקהלות למרגלות הגבעה. השתתק לרגע המורה, פנה אל כהן הדת, וככה אמר לו מבלי שנשאל:

הו כהן-דת, ראה איזו מעמסה על כתפיך.
עליך לחשוף קדושה שאיננה נראית, במקום בו החומר ממלא הכל.
עליך להראות שאלוהים הבלתי נראה, נראה בכל מקום.
עליך לשכנע שכל מה שנראה, נשמע, מורגש וידוע - הוא אלוהים, בעוד שמה שבאמת רוצים ממך, זו נחמה, אפילו נס, להקטין את המועקות והכאבים שהם נושאים איתם. הם מבקשים מעט מים לצמא, וקורט קורת רוח לייאוש.
עליך להצביע על האויר ולומר שלפנינו ענני חסד ואמת. עליך להתפלל ולשכנע להתפלל ולשיר, בתקוה שהמילים והכוונות תגענה בלבו של העליון מכל עליון, והוא יעתר וירעיף טובות.
עליך לשכנע שהאמת, כללי הטוב ההולמים, ההוגנות והמוסר הם דברי אלוהים, ואתה אינך אלא רק הכלי בעדו נשמע הקול.
הו, כהן-הדת,  החל בעפר וְכָלֶה בחפץ מקודש- כל חומר בכל צורה וביטוי, ניתן לשימוש בהלכות, טכס, פולחן, שירה או תפילה לצורך השראה, התכוונות, מחשבה והתבוננות, אך אין בכל אלה קדושה.
סגידה לחומר מכל סוג, גם אם יוצרת  הקלה ואושר חולף, היא אשליה שקדושת חומר משנה מציאות, יוצרת מאַיִן רווח אישי.
 גוילים, ספרים ופסלים, מבנים מקומות ועפר, טכסים, פולחן והתרוממות רוח נכונים וטובים כמעוררי השראה.
על האנשים הטובים לדעת, לִמְחַפְּשֵׂי האמת והנשגבות, שסגידה לחומר אינה משנה מציאות, גם לא לחשים, חפצים, מחוות ותפילות.
הו כהן-דת נאצל, עליך לומר לאנשים שאין קדושה מחוץ להם, לשכנעם להתכוון ולהתבונן בטוב ובנכון, קודם כל לחייהם שלהם, ולדעת את האמת שהם משועבדים לחוקי הטבע, לזמן המכלה כל, לשינוי התמידי, לאקראיות ולסופיות הבלתי נמנעת.  כך גם כהני-דת ומורים: אין אנשים קדושים, לכל היותר אנשים שהם מקור השראה לחיבור לנשגב.
הנשגב והקדושה הם מעבר לחומר ומעבר ללפיתת הכיליון והזמן. הם המקור. מהם נובעים חוקי הטבע, כללים להם מציית החומר ללא יוצא מן הכלל. החומר הוא המנשא, הרחם בו מתרחשת הממשות של עצמנו ואנו מגולמים בה כגוף. הגוף חווה את הממשות באמצעות מרכיבי החומר הנחווה על ידי שמונה חושים[1] ונשלט ומגולם בששה מרכיבים המורגשים והנראים לעין**. אין בכל אלה קדושה, ואיש לא מצא ולא ימצא בהם לעולם את מה שאיננו שם.
 החיבור לנשגב, למקור הקדושה היא התכוונות שאינה נגועה במידות החומר, השתוות לכל המתרחש והמורגש בין אם הוא נעים הוא מעורר כעס, תסכול או כאב, נתינה ואהבה ללא תנאי הם המקום בו שוהה קדושה.
עליך להשרות אמון בכל מאמין, שחיבור בינו לבין עצמו, רכישת הידע אודות מרכיבי החומר שהוא גם גופו, הוא המפתח לגעת בקדושה שהיא מחוץ לגופו, גוף הכולל גם את דמיונו, מחשבותיו והאגו.
אך לשם כך יש לתת את הדעת, הכבוד והדרך ההולמת ביותר למגזרים שונים בין האנשים:
= למתעלמים מהנשגב, אך אינם אדישים לחשיבות עשיית הטוב, ולייחול אישי בסתר לב לקדושה.
= לסוגדים לחפצים – שהם הרוב, ואין בכוחם העצמי להכיל יותר מכך, אלא למצוא נחמה למצוקות ומכאובים בגוף ובנפש. מאמינים אלו רואים קדושה וחיבור לנשגב באמצעות סגידה להלכות, לאלילים המצויים באופנים שונים החל מרעיון וכלה בחפץ כלשהו. פסלים ותמונות בבית, בפינות שונות ברחוב, באתרים, במקדשים, באולמות או חדרים אפלים מעט, בהם אש, צבעים, קולות, ריחות ואקלים נעימים, תמונות, פסלים שירה תפילות, ומצדם – השתחוות, תשורות, תרומות וצדקה. 
= לסוגדים לישויות – מתקשים לראות בקדושה ובנשגב מהות שהם חלק ממנה, ומפריטים את תחושתם למהויות ערטילאיות שבדמיון, שחלקם אף מגולמות בחפצים וחומר, איש איש כמיטב דמיונו, מורשת הוריו וקהילתו, והתכוונותו להרהר בכך. טכסים, תשורות וצדקה של אנשים אלה, נגועים בייחול לרווח אישי.
= לרואים מעבר –מיעוט קטן מקרב האנשים שתופסים את הנשגב כשלם שהוא מקור כל נמצא, והם חלק ממנו, ומייחלים לחיבור ואיחוד, ללא התניה וללא תלות בכל דבר שהוא.
תפקידך לא לחנך, לא להטיף מה נכון ומה לא, לא התערב בחיי האנשים ובמעשיהם, אלא לשמש דוגמה ומגדלור, לראות ולעשות את ההולם לטובתו של כל אחד ואחד. לכוון ולתת מענה לאלה שמבקשים זאת, וצמאים ליד מכוונת ובוטחת ולהראות דרך לחיבור אל הנשגב באמצעות טבעם. לא להוליך שולל, גם לא במודע ולא להשתמש בקדושה כוזבת שנובעת מחפצים ומרעיונות שגם הם נובעים מהחומר המתכלה והמשתנה תדיר. לא להשתמש בקדושה כעילה לסגידה לחומר ולהלכות. הלכה היא כללים שבדמיון אנשים שהאמינו בְּחָפְזָם, טעו במודע או שלא במודע, מתוך כוונות טהורות או אף שאינן כאלה, שנכון לכפות ולאכוף על אנשים, ולטעת בהם אשלייה שציות להלכות, לטקסטים ולדברי אחרים, זו קדושה שתשנה את חייהם ואת מועקות המציאות.
עליך להוות מקור השראה, הכוונה ותמיכה לחיבור ההולם של כל איש ואיש אל  טבעו ואל מסגרת ייעודו שעמם בא לעולם.
אתה נובע מהקדושה, ולא היא ממך. לכן עליך להתאים לכל אחד על פי יכולת הכלתו, אך לא להטעות חלילה, ולטעת אשליות, וודאי לא להשרות קדושה כוזבת מעצם נוכחותך או לדברים שאתה עושה או אומר.
ייעוד גדול לקחת על עצמך, להוסיף נדבך של טוב לחברה ולעולם. השתמש בו ברגישות ובטובות, ותזכה לחסד וברכה בעמלך.

 ודע, ותזכיר זאת גם לאחרים, שאתה הוא אתה ואחד.



[1] שמונה חושים: ראיה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש, אינטלקט לוגי, תודעה של רגש ומחשבה, והשמיני- האגו העצמי הכוזב
** ששת מרכיבי החומר: זמן, מוצק, נוזל, גז, קרינה והשישי- חלל שהוא מקום ונפח