18 בפברואר 2016

על המעשה והתוצאה

איש נפל לפני המורה ותינה צרתו, על שהוא עמל ומשקיע ואין הוא רואה ברכה בעמלו. כך אמר המורה:  

הנה הגעת הנה, כי אתה חש שאתה עמל ללא הרף, מתכוון, מתאמץ ופועל,  ואינך משיג את התוצאות שאתה מייחל להם. אתה עובד קשה מדי, ההשגים דלים ולא מספקים, ואתה מתמלא בתסכול ואף ביאוש.
אתה מכיר אחרים שמשיגים הרבה יותר, ומתאמצים לשם כך לעתים פחות ממך. אתה תוהה מה לא בסדר, מה מתנהל לא נכון שכזה הוא גורלך, ואיך זה שגורל אחרים מאיר להם פנים בהרבה. כך, לפחות, הדברים נראים בעיניך.

אינך איש אחר, אלא אתה, לטוב ולרע. להשוות במה שיש לאחר ובהשגים שלו, לבין מה ששלך, רק מסב לך עגמת נפש מיותרת. אתה לא הוא והוא לא אתה. אתה ייחודי, לטוב ולרע. הגורל שלך הוא שלך, לטוב ולרע. אולי האחר משיג יותר דברים שהיית רוצה, אך אין לו דברים אחרים שיש לך.
התסכול שאתה חש, הוא שלך בלבד. הקשר בינו לבין המציאות לא הכרחי כלל. גם ההסברים המלומדים, כמו זהו הגורל שנקבע אי-אז אי-שם, או זהו גמול על מעשיך בעבר, ואולי אף מלידות קודמות וכדומה, לא ישנו במאומה את תחושת התסכול ממה שאינך משיג. לא בהסברים שכאלה תמצא השלמה וגם לא נחמה.
מה שקורה אתך ולך, הוא תוצאה של גורמים רבים מאד, וחלקם הגדול נסתר מן העין, כך שלמעשה איננו יודעים מה הם, וכיצד הם משפיעים. לעומת זאת, אם לא תחפש הסברים מלומדים, אלא תעשה טוב, לא תתכוון ולא תפגע באחר כדי להשיג כבוד, רכוש והשפעה, אולי לא תתעשר מכך, אך הם יטיבו עם חייך, ויקטינו את התסכול שאתה חווה.  
אנו מחפשים דרך להתעלות מעל מצוקות השעה והחומר. דרך בה לא נשנה את העולם שיפעל לטובתנו, אך נוכל בהחלט לשנות את התחושה הפנימית: בתחילה נקטין את עגמת הנפש מהקיים, ובהמשך נראה את הסובב ועצמנו כך, שנוכל להיות מסופקים ואף שמחים. לשם כך, יש ובוחרים בדרך פולחן דתי כזה או אחר, ואכן, אפשר אף בו למצוא נחמה והשלמה. דרך נוספת היא לבחון היטב את התכונות הפרטיות, כמו למשל אמונה ותפיסת עצמך בעיניך, ביכולות שלך, במסירות, בחיוניות, בהתלהבות שאתה משקיע, במיומנויות היחסים, באמפתיה, בכושר הֲכָלָה של הסובב וכדומה. כדאי לשקול אם יש מקום בשינוי התנהגות והתיחסות בדרך הפעולה שלך. בדיקה יותר מעמיקה היכן המאמץ מושקע כיום, ואולי יש ערוצים אחרים, או אף סגנון פעולה, או דרך אחרת, שיביאו לך יותר רווחה והצלחה בתחושתך הפנימית, מהמצוי כיום.
לשם כך נצביע על מספר דרכים מרכזיות שיש ללכת בהן לשם השגת מטרה זו, שהן נתינה, דרך התבוננות פנימית, דרך הידע, דרך זו המתוארת כאן ואחרות.  כך אתה עשוי לגלות, ששינוי קטן בתוכך, עשוי לחולל בפועל שינוי גדול גם בתוצאות מעשיך. כדי להעמיק יותר, נציג בפניך את  דרך המעשה ותוצאותיו. מקור התסכול המרכזי הוא שאנו פועלים למען פירות המעשה, תוצאה, רווח אישי, לנו או לאחר שאנו חפצים שכך יהיה. בדרך כלל נמצא למורת רוחנו, שהפירות אינם הולמים את הציפיות שלנו.
אם כך, אל תצפה, אל תפעל למען פירות ותוצאות!  נתאר לנו עולם בו אנו פועלים לשם שירות על פי צו הלב, הייעוד שאנו חשים שעלינו לפעול. הקריטריון לבחון את אמיתות הבחירה שלנו יהיה, שעצם הכוונה והפעולה נעשית לא למען עצמנו, טובתנו, וודאי לא באופן ישיר, אלא לטובת אחרים. בדרך זו, המעשים שאנו עושים להגשימם ממלאים אותנו סיפוק ואף שמחה מהסיבה, שהיא נעשית לטובת משהו או מישהו, ובידינו נפלה הזכות להיות הכלי לעשות שירות זה. נשים לב שפעילות ללא כוונה להנות מפירות המעשה, איננה התנדבות, אלא עבודה עם גמול, שכר הולם, המאפשר קיום ופרנסה בכבוד. אך עצם העבודה נעשית לשם העבודה והשירות, לא למען השכר.
פעל כך שכל מעשה אינו מּוּנָע אלא לשם עשיית החובה כשירות לחברה, ולא לעצמך. התעלם מציפיות של אחרים. הם אינם אתה ואתה לא הם. שְׁאַף תמיד להיות אדם טוב ואיש מקצוע מיומן. אם תבחר להיות צייד – צוד, אם מורה- לָמֵד, אם רופא- רפא, אם פקיד – שרת את הציבור, אם מצביא – שלוט והילחם, אם איכר – עבוד את האדמה, אם פועל או משרת או מנהל – פעל בהתאמה. בכל שתבחר מצו הלב- טוב הוא. כבד את המלאכה שאתה עושה. פעל ועבוד בכל לבבך ובכל מאודך, לא לשם רווח אישי, לא לשם כבוד, לא להערכה או למלוי דחפים של חמדנות ותאווה. אל תעבוד למען פירות המעשה, אלא לשם המעשה, לעצם השירות. הקפד לעשות הכל בניקיון כפיים שלא על מנת לקבל, אלא כוונה לביצוע המשימה באופן הטוב ביותר. אל תצפה ל-"מתוך שלא לשמה בא לשמה", כי בכך, שוב, אתה מצפה לפירות המאמץ, ושוב תתאכזב!
עצם מעשה מתוך העשייה, לא למען הפירות, עשוי לגרום לשינוי חיובי, בתנאי שלא התכוונת לכך מראש ולא פעלת לשם כך. בדרך זו תחוש שלם יותר עם עצמך, עם הסובבים ועם אלוהיך המייצג את פנימיותך האמתית, ומן הסתם הכוונה היא שתלך בדרך זו.
לך לדרכך איש טוב, תוכל להקל על עצמך בדרך מעשה ותוצאה. מצא טוב, השלמה ואף שמחה.
אברום רותם, פברואר 2016