19 ביוני 2015

נוטה למות הובהל אל המורה


נוטה למות הובהל אל המורה בצל גבעה בשעת דמדומים. 
ככה אמר לו המורה מבלי שנשאל:

פרות עמלך נאספים לאט. לֶקֶט מראות, פנים, קולות, זהרורי רגעים ושנים.
נשום, שאף, שחזר את רגעי ההתכוונות, את העשייה, החסד והברכה שהורעף והרעפת, את האהבה שאהבת ונאהבת. זו הצֵידָה שאתה נושא עמך הלאה.
ראה את מה שעשית, את כל פרות עמלך, כי טובים הם. ראה אלה שהסבו לך סיפוק ושמחה, ואלה שהסבו לך עגמה ותסכול, שכן אלה תלויים באלה. ראה מה למדת, מה השכלת, מה ראית ושמעת, כל החוויות וההויות שזכית. ועשית הרבה, ואהבת הרבה, ונאהבת, ואל תייסר עצמך על דברים ששגית בהם, אלה שלא עלו יפה, שכן צִיַּתָּ לחוקי הטבע וכללי הגמול למעשים, לטוב ולרע.
אל תטרח, אל תתאמץ, אל תחפוץ, אל תבלום, הרפה, הרפה.
תן לגוף לעשות את שהוא יודע ויכול. הנח לו לציית לרוח הזמן הגדולה המעבירה דף, כפי שהעבירה את כל דפי קודמך. כלם, ללא יוצא מן הכלל.
הנח לו לציית לכוחות הטבע, כמו כל גוף אחר שהיה כאן לפניך, ללא יוצא מן כלל.
הנח לו לציית לכללי מעשים ולמה שנגרם בעטים, כמו כל אחד שהיה כאן לפניך, ללא יוצא מן כלל.
הנח ליקיריך, בני משפחה, חברים, אנשים שעמם הטבת, ואלה שהטיבו עמך ועם יקירך. הנח להם לחלוף מול עיניך. יחל להרפות מהם, שכן הם יִוָּתְרוּ כאן, ואתה הולך הלאה, מציית לחוקי הטבע הבלתי משתנים.
ייחל שהם יניחו לך. לטובתם יניחו לך, וצערם יפוג. ייחל שהגעגועים אליך ירפו מהם לאט, והעצב יתפוגג, שכן חייהם לפניהם, ואתה סיימת.
נשום, שאף, הנח לניחוח ה-'היה' להתמוסס. היה ולא עוד.  
מה שעשית נעשה, ומה שלא עשית לא נעשה, ובין אם היה זה לטובה או לרעה, בעינך היה, והכל נכון היה, נכון שהיה כך ולא אחרת.
עצום עיניך. גופך עצוב, שכן נפרד אתה ממנו, גם אם אינך חש אותו יותר. גופך  נשא אותך היטב, ובזכותו זכית ויצרת ועשית ואהבת, ואהבת.
כגשר על פני הנהר, כסירה שחצית בה את חייך, הוא נותר מאחור. אין בו עוד צורך.  
היישר מבטך אל האופק, לא לאחור, התענג על זהר שלא ראית כמותו אלא עתה.
הנך חולף, שט אל אופק אחר, שטרם זכית לראות, אל זהר מופלא שלוקח אותך הלאה משם.
אל תביט לאחור. געגועיך תמו.
צף אתה על ים הסיבה ותוצאה, נישא ברוח הזמן הנושבת חסר משקל חסר תחושה. אדוות גליו הזוהרים לוקחים אותך הלאה, הלאה.
משב רוח הזמן נפסק, משקל הגוף נעלם, אין יותר מעשים, אין מחשבות, רצונות, תחושות לא נוחות. הכל נמוג.  
תפקידך תם. הכאב והצער, השמחה ורוממות הרוח נותרים מאחור.
הרם מבטך להמשך המסע, הלאה הלאה מכאן.  
נאהב ואוהב התמסר לחיבוק הזֹהַר המטיב של הנצח.

היי שלום איש יקר ואהוב.   אתה הוא אתה ואחד.


אברום רותם, מאי 2015           

8 ביוני 2015

סוחר חזר לביתו, לאחר מסע עסקים ממושך

סוחר חזר לביתו, לאחר מסע עסקים ממושך. בדרך ראה את המורה בצל גבעה בשעת דמדומים.
ככה אמר לו המורה מבלי שנשאל:

הכסף והרכוש הרב שצברת אינו שייך לך. הוא צל חולף ועובר, כמוך.
אתה עמל לשכנע אנשים לתת, ומאנשים אחרים לקחת, כדי שרכושך יתפח, כדי שתהיה גאה ומרוצה בעצמך, וכדי שכולם, גם בני המשפחה, החיים והמתים, יהיו גאים בך. אל תשלה עצמך. אתה מהלך על האדמה בחסד, לא בזכות. 
אתה מצליח לא כי העולם מאיר לך פנים,  ונכשל לא כי העולם נוטר לך. העולם אינו זוכר, ואינו  שוכח,  העולם אדיש לך, לאחרים, לכל אדם ולכל חי.  
הגמול וההצלחה שאתה זוכה הם אכן בשליטתך, במידה ותכיר בשולט בך ללא עוררין: כוחות הזמן, הטבע, ובסיבה-ותוצאה של מעשיך, ובמידה ותשלים שהם חלק בלתי נפרד ממך, ואינם ניתנים לשליטה ולשינוי.
נצח הוא סיפור שלך לעצמך. העולם, ומה שבו, מתחדש ומשתנה ללא הרף. אתה חלק בלתי נפרד מהשתנות זו. אל תצפה שדבר מה יוותר קבוע ומוצק לאורך זמן, בין אם הוא גוף, חומר, מחשבה או דיבור.
אל תתגאה כשאתה מצליח, אל תרפה ואל תתיאש כשאתה נכשל. כזה הוא מהלך חייך תמיד.
עליך ללמוד מהעבר מה שעשוי להיטיב עם עתידך. אל תדבק בעבר לשם כל מטרה אחרת. רגע שחלף, ארוע שקרה, לא יחזור עוד לעולם, מה הטעם לדוש בהם?  דבוק בטוב שעוד תעשה, דחה כל מחשבה או עניין שלא גורמים אלא לגעגוע כוזב, עצב ותסכול, ואמץ רק גורמים, השקפות ותובנות שיטיבו עמך.
הרכוש שצברת לא שייך לך ולא שייך לאיש. אתה חולף ברוח הזמן, הממון מתפזר, מתחלק, נלקח ונמוג, בית אחר נבנה במקום הקיים, הידיעה שאדמה רכושך הופכת חסרת ערך, ולאחר די זמן ממילא לא נשאר זכר מכל אלה, כמו גם לא ממך.
ההצלחה העסקית היא ברוכה, בתנאי שאיננה כרוכה בהונאה או פגיעה באחר. לעולם כבד את כולם, אל תיטור טינה לאיש, גם לא למי שמנסה לרמות או לפגוע בך. זה טבעו. השתדל להתרחק ממנו, כי אין רווח גדול יותר משלומך, עצמאותך וערכך בעיני עצמך.
גם אם תרוויח פחות, הרווח שזכית על כי נהגת בהגינות  באחר, גדול בהרבה.
לעולם אל תכשיל אחר. התרחק מחברת חמדנים, מוליכי שולל ורמאים, שכן טוב לעולם לא צומח מכאלה, תהינה הנסיבות אשר תהינה.
אל תחמוד, אל תמעל בכבוד, בגוף, בחופש וברכוש של אחר. כבודך בעיני עצמך חשוב בהרבה מכבוד חולף בעיני אחרים, יהיו אשר יהיו.
לעולם אל תמצא הצדקה כדי לחמוד ולהשחית לרווחתך או כדי לשמור על כבודך.  יכבדו אותך כפליים, כך גם אתה את עצמך, אם תקפיד לעשות טוב ולהיות הוגן.
חמדנות וכבוד הם אבן ריחיים על גבך. לעולם תרדוף אותם ולעולם יהיה בהם חֶסֶר, אלא אם תרפה ותשליך אותם לתמיד.  אם לא תעשה כן, תזכה בכבוד כל עוד אתה מצליח לאחוז ברכוש ומעמד, וכשתזקין או תיפול קודם – סְפוּרִים יזכרו לך חסד.
הכוונות ומעשיך הם כעלה הנושר ברוח, חסר תוחלת. אל תשלה עצמך! העולם לא יותיר זכר ממעשיך – אך עליך לשאת בתוצאות שלהם תמיד. הימנע מלפעול רק כדי להותיר אחריך זכרון כלשהו.  ממילא הזמן ישטוף הכל, ומאמציך יהיו לשווא.  

אך למרות הידיעה שברבות הזמן לא יזכרו אותך, עשה טוב בלב שלם לבני ביתך ולאחר. כך תפזר טוב בעולם, שיהפוך למקום טוב משהיה לאחרים ולכל חי.  זהו הגמול האמתי של חייך!
פעל תמיד בידיעה שאינך נעלה ואינך נחות  מאחרים, ובו בזמן אתה אכן ייחודי, כמו גם כל אחד אחר.
אל תשלה עצמך שחסד מעדיף אותך על פני אחרים. החסד אדיש, ורק אתה יוצק בו משמעות כשאתה חש בטוב וגורם לטוב.
כסוחר בעל השפעה ורכוש זכור: אל תשלה עצמך כי נבחרת ואתה מורם מעם. השתמש בחסד לטובה, בענווה ובאורך-רוח.  הזכות האמתית שבידך היא להרעיף ממנו על אחרים ועל הסביבה.
אל תישבע, כי אינך שולט על העומד להתרחש ועל מה שתוכל לעשות.  אל תישבע לשווא, כי זו הונאה בה אתה פוגע באחר. אין כל רוממות או קדושה בטכסים, חפצים, טקסטים, מעשים, הסכמים או מילים הפוגמים בכבודו או פוגעים בגופו או רכושו של האחר.  אין דבר מקודש מהוגנות, חמלה, נתינה וכיבוד האחר. אין דבר מקודש מחיי אדם וכל חי, כל עוד ניתן למנוע עוולות לאחרים.

סוחר מצליח! תפקידך בעולם הוא להיות חלק ממנו, בטוב ובהוגנות, להיות השראה לְטוֹבוּת, ובו בעת להנות מהשראה של אחרים. עשה את הטוב ביותר בעיסוק במסחר שאתה כה בקיא ומצוי, בהוגנות אמון ובענווה, ותראה ברכה בעמלך.