19 ביוני 2015

נוטה למות הובהל אל המורה


נוטה למות הובהל אל המורה בצל גבעה בשעת דמדומים. 
ככה אמר לו המורה מבלי שנשאל:

פרות עמלך נאספים לאט. לֶקֶט מראות, פנים, קולות, זהרורי רגעים ושנים.
נשום, שאף, שחזר את רגעי ההתכוונות, את העשייה, החסד והברכה שהורעף והרעפת, את האהבה שאהבת ונאהבת. זו הצֵידָה שאתה נושא עמך הלאה.
ראה את מה שעשית, את כל פרות עמלך, כי טובים הם. ראה אלה שהסבו לך סיפוק ושמחה, ואלה שהסבו לך עגמה ותסכול, שכן אלה תלויים באלה. ראה מה למדת, מה השכלת, מה ראית ושמעת, כל החוויות וההויות שזכית. ועשית הרבה, ואהבת הרבה, ונאהבת, ואל תייסר עצמך על דברים ששגית בהם, אלה שלא עלו יפה, שכן צִיַּתָּ לחוקי הטבע וכללי הגמול למעשים, לטוב ולרע.
אל תטרח, אל תתאמץ, אל תחפוץ, אל תבלום, הרפה, הרפה.
תן לגוף לעשות את שהוא יודע ויכול. הנח לו לציית לרוח הזמן הגדולה המעבירה דף, כפי שהעבירה את כל דפי קודמך. כלם, ללא יוצא מן הכלל.
הנח לו לציית לכוחות הטבע, כמו כל גוף אחר שהיה כאן לפניך, ללא יוצא מן כלל.
הנח לו לציית לכללי מעשים ולמה שנגרם בעטים, כמו כל אחד שהיה כאן לפניך, ללא יוצא מן כלל.
הנח ליקיריך, בני משפחה, חברים, אנשים שעמם הטבת, ואלה שהטיבו עמך ועם יקירך. הנח להם לחלוף מול עיניך. יחל להרפות מהם, שכן הם יִוָּתְרוּ כאן, ואתה הולך הלאה, מציית לחוקי הטבע הבלתי משתנים.
ייחל שהם יניחו לך. לטובתם יניחו לך, וצערם יפוג. ייחל שהגעגועים אליך ירפו מהם לאט, והעצב יתפוגג, שכן חייהם לפניהם, ואתה סיימת.
נשום, שאף, הנח לניחוח ה-'היה' להתמוסס. היה ולא עוד.  
מה שעשית נעשה, ומה שלא עשית לא נעשה, ובין אם היה זה לטובה או לרעה, בעינך היה, והכל נכון היה, נכון שהיה כך ולא אחרת.
עצום עיניך. גופך עצוב, שכן נפרד אתה ממנו, גם אם אינך חש אותו יותר. גופך  נשא אותך היטב, ובזכותו זכית ויצרת ועשית ואהבת, ואהבת.
כגשר על פני הנהר, כסירה שחצית בה את חייך, הוא נותר מאחור. אין בו עוד צורך.  
היישר מבטך אל האופק, לא לאחור, התענג על זהר שלא ראית כמותו אלא עתה.
הנך חולף, שט אל אופק אחר, שטרם זכית לראות, אל זהר מופלא שלוקח אותך הלאה משם.
אל תביט לאחור. געגועיך תמו.
צף אתה על ים הסיבה ותוצאה, נישא ברוח הזמן הנושבת חסר משקל חסר תחושה. אדוות גליו הזוהרים לוקחים אותך הלאה, הלאה.
משב רוח הזמן נפסק, משקל הגוף נעלם, אין יותר מעשים, אין מחשבות, רצונות, תחושות לא נוחות. הכל נמוג.  
תפקידך תם. הכאב והצער, השמחה ורוממות הרוח נותרים מאחור.
הרם מבטך להמשך המסע, הלאה הלאה מכאן.  
נאהב ואוהב התמסר לחיבוק הזֹהַר המטיב של הנצח.

היי שלום איש יקר ואהוב.   אתה הוא אתה ואחד.


אברום רותם, מאי 2015           

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגיבו בכיף. ניתן להגיב ללא הרשמה. שימו לב לבחור בתחתית שדה התגובה - ב"הגב כ"- (פרופיל) אופציה "אנונימי", שלא מונע ממך לכתוב שמך בגוף ההודעה, אך לא הכרחי.