26 ביולי 2016

האיש שרצה להיות חופשי

איש שרצה ללמוד כיצד להיות חופשי, נפל לרגלי המורה. כך אמר לו המורה מבלי שנשאל:

באת אלי בתקווה ללמוד כיצד להיות חופשי. אך עלי לאכזב אותך, שכן אתה חופשי מלכתחילה, ואין בידי, ולא בידי אחר, לסייע לך להבחין בכך.
אתה, אלה שכמותך, אך למעשה כל החי, חותרים לחרות, גם אם אינכם מודעים לכך. כל חי כאן, ואתה, הו איש המחפש את החופש, אינך משועבד לדבר. אין קירות שסוגרים עליך, אין עליך כבלים, ולמרות שישנם אנשים אחרים, שאתה והם סבורים שאינך חופשי – אתה והם טועים.
אינך משועבד אלא לעצמך, הו איש החותר לחירות.
ברצונך, תראה בקירות, כבלים ואנשים מכשול לחירותך. אם הם קיימים בפועל זה אכן מדכא, אך במבט מרחיק ראות זו טעות ואשליה. החופש היה ויהיה תמיד בידיך, והחֵרות בלבך.
ברצונך, ובחרת – הנך אדם חופשי.
כל עוד אתה נשלט על ידי מאווייך עצמך, כל עוד אתה מוּנָע על ידי מזגך שלך – אינך אדם חופשי. החרות ממך והלאה. אם תשלוט במאווייך ובדחפיך – אתה חופשי.
כדי להשתחרר מכבליך שלך, שנה תודעתך. הם כובלים אותך כל עוד עצמך נשלט על ידם. אין עליך כל מגבלות כל עוד מבטך ותודעתך לא עסוקים בהם. סלק קליפות אישיותיות משלות, כמו מזג, הרגלים, כמיהות, חמדנות, כבוד, וכל הַהֲנָעוֹת להנאות גלויות ונסתרות. חשוף הכל לעין שמש התודעה, ושרוף אותם. אם אינם נשרפים – שלוט בהם, כבול אותם.
חף מכל חמדנות, הִתְאַוּוּת לעצמי, לכבוד ורכוש, הסר מעליך קליפות אלה, שלא ישלטו בך עוד. הן מכסות את טבעך המוסרי, מזגך המקורי. דע שכולו בטוב, מלא בידע, שזור בקורי חסד, התמוגגות וחדוה שאינם משתנים, נצחיים. או אז תמצא גם מרגוע בשוויון נפש לנוכח שהות ותנועה בין קצוות, בתהפוכות הנפש מעלה מטה. תמצא שאתה מתעלם מפסגות דכדוך ושל התרוממות רוח של המקום והזמן. הם החולפים.
כאדם חופשי הנך אדם שלם, פטור מחובה לרצות מאוויים והֲנָעוֹת של העצמי.
אם בעצם מעשיך אתה חש בפחד מעונש או צורך לרצות – אינך אדם חופשי. אם אתה נאבק ברע, מדכא את מזגך – עדיין אינך בן-חורין.
כאדם חופשי שלם, אינך סר מרע, אינך מציית לכללים, אינך פועל על פי ידע מוסרי, הלכה ומצוות. אינך מוּנָע מפחד, אִיּוּם או נוהג. אינך פועל כדי לרָצוֹת, לא איש ולא שוכן שמיים.
כאדם חופשי – הבחנת בטוב הטבוע בך, מבעבע ומלא חיוּת. או אז אינך מעלה על דעתך לפעול בניגוד לטבעך זה. כאדם חופשי זכית בשלמות פנימית, שאינה אלא עולם של אמת, הנראית, כמו גם נשקפת בעיני האדם השלם.
מה עליך לעשות לשם כך? האם תצליח? אינני יודע, הו איש המחפש את החופש. בעצם החתירה שלך לשם, הדרך מבטיחה, אך לעולם לא מובטחת.
גם אם תיפול, ואכן תיפול, קום, נער את הלכלוך שדבק, ותמשיך, לעולם אל תפסיק לחתור. אל תאמין לשלמים המציגים עצמם ככאלה, אל תבטח בעצות של חופשיים היודעים מה טוב עבורך. הם אינם יודעים. בְּטַח בליבך, לאחר שנוכחת והראתה גם לעצמיותך את כנותך. אתה היודע.
עדיף תמיד לפעול על פי צו לבך, הבלתי מושלם, המתאים לטבעך, מאשר ציות לצו של מושלם, שאינו הולם במלואו את טבעך. לא ציות, לא חיקוי ולא שכפול של דברי אחרים. זו הדרך לחופש, זו החתירה לחירות.
 הו איש המחפש החופש! הצעד האחרון לחרות הנכספת, כדי לעבור את הסף, המקום בו כל כבלי תודעתך העצמית ינשרו כעלים ברוח הסתיו, הוא אהבה. אהבת אדם באשר הוא אדם. זו פסגת החופש, השלמות הפנימית המלאה של בן חורין.
וכשתחשוף אהבה זו לעין השמש, תמצא אהבת אלוהים. לא מפני יראה, ולא כדי לזכות בטוב, אלא מפני שלמות פנימית, אמת הנשקפת מעיני האדם השלם.


הו איש החותר לחרות, צא אל דרך החופש - צלול אל תודעתך, חתור לידע מתאים ולמד לאהוב. או אז יתגלה לפניך החופש לו אתה מייחל.

                                                                                                                           אברום רותם, יולי 2016

2 comments:

  1. יופי של רשומה: כתיבה קולחת/זורמת - הנושא/התוכן לא מעלה אבק/לא נס ליחו - אבל... לא הצלחתי לסיים את הויכוח/להתוכח - החל בהגדרת המושגים [חופש=חירות?] , אם האדם הוא לוח-חלק = טבולה ראסה? -איפה הרצון -דחית הסיפוקים וחופש הבחירה - והסיפא הגדלת עשות [האם זה אתה או *המורה* ] לא מצליחה לראות באהבה את החופש - נהפוך הוא... למרות שנער/ה הייתי וגם זקנתי ושלוש אהבות ידעתי [אלה של קרונין] -ולמושג החופש קיבל 'פטור' מתוך בחירה ועוד.. - אז - איפה אני טועה או סתם תוהה? שורה תחתונה - הנושא ממשיך להעסיק אותי וגם זו לטובה :-); ותודה כבר אמרתי? בברכה חווה סטקלוב

    השבמחק
  2. תודה חרס
    אוכל לענות / להגיב רק על דברים קונקרטיים.
    אז ממה שהבנתי כאן ששאלת:
    1. חופש=חירות? - בעקרון כן. ודאי שאפשר למצוא ו/או להדביק פרוש שונה למושגים, אך בתכלס הכוונה היא אחת. למשל, הרמב"ם- שדן בעניין באופן מעמיק ולא אופייני "ליהדות" האובססיבית למצוות (הוא אמר שחירות היא עשיית מצוות (כי זה מה שהטריד וכתב אודותיו) מתוך בחירה ואהבה והבנה שזה מה שהוא רוצה לא מתוך יראה, איום של עונש, שיח הציבור אודותיו, ציפייה לרווח וכ'ו, כי אחרת עשיית המצוות לא משמעותית בכלל) -לא משתמש במושג חופש כי אם בחירות. ובינינו, זה לא ממש חשוב למצוא הבדל.
    2. האם אדם טבולה רסה וכ'ו? - לא הבנתי מהיכן הסקת את זה. כל עניין דחיית הסיפוקים וחופש הבחירה היא בדיוק העבודה שעלה אדם לעשות כדי להיות חופשי מהתניות, ולהפוך לשליט של העצמי, ולא נשלט ונגרר אחרי העצמי.
    3. האם אני, הכותב המורה? - לא רלוונטי לענייננו כאן. בתכלס משקף תובנות של גדולים כננס על ענקים, ועיבוד שלי כמובן.
    4. אכן, לראות אהבה כחופש- זה קודם כל להבין "מה זו אהבה", ומאחר שמדובר בחוויה מתמשכת, כשהרציו לא שם, אין לי תשובה חכמה, זה רק רמז למה זה באמת חופש, ובתכלס לא ויתרת על החופש בשביל האהבה, אלא מצאת אזור נוחות (אם 3 פעמים אז כל אחד מהם הווה/ היה זמני... :-) ). לא מתמצא באהבות של קרונין (פרופ' קרונין שמדברת על אהבה?).
    5. את לא טועה, אך אישית מכיר אנשים חופשיים לעצמם, שלא נשלטים על ידי עצמם, ומלאי אהבה באופן שאחר לא יכול להבין זאת באמת. חוויה סובייקטיבית טהורה, המלווה גם בסיפוק מלא והסתפקות במה שזכו. חופשיים ממאבק עם דמונים מכל הסוגים שנמצאים בעצמם ושל אלה של זולתם.
    6. בקיצור- אדם חופשי אמתי הוא פשוט אדם אוהב. אם הוא אוהב באמת מתוך ערות (ידע מנחה) שמביאה למוארות פנימית, אז הוא מלא שמחה, ו... שקט. סיפוק עמוק בקיים. הפסקת מסע הרדיפה אחרי. הוויה פנימית קבועה בו כל הרעש החיצוני לא רלוונטי יותר, ולא רואה בקיים מכשול ומועקה. ומי אמר שאנו חייבים להבין הכל? בשביל זה אנו חיים, לא (רק) כדי לשרוד איכשהו, אלא באמת לחפש וללמוד כיצד לנשום אויר אחר. ו... לא בשמיים היא. היא כאן, וזו בעצם הבחירה הכי משמעותית.
    רק טוב וחסד.

    השבמחק

תגיבו בכיף. ניתן להגיב ללא הרשמה. שימו לב לבחור בתחתית שדה התגובה - ב"הגב כ"- (פרופיל) אופציה "אנונימי", שלא מונע ממך לכתוב שמך בגוף ההודעה, אך לא הכרחי.